יעיל הדברה וחיטוי · באישור משרד הבריאות

בדיקת איכות מים ודיגום מים למעבדה

בדיקת איכות מים היא דיגום מסודר של מי השתייה במבנה, בבקבוקים סטריליים ומנקודות מייצגות, יחד עם בדיקת כלור חופשי בשטח ושליחה למעבדה מוכרת. היא נדרשת אחרי חיטוי מאגרי מים, לפני טופס 4, כשיש תלונות על טעם, ריח או צבע, ולקראת ביקורות. יעיל הדברה וחיטוי בע״מ פועלת באישור משרד הבריאות ומבצעת דיגום לוועדי בתים, חברות ניהול, קבלנים ומוסדות בפריסה ארצית. בסיום מקבלים תוצאות מעבדה מסודרות. לתיאום: 072-3925293.

רוצים הצעה מסודרת?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בשעות הפעילות (א׳-ה׳ 09:00-17:00).

באישור משרד הבריאות

חיטוי מערכות ומאגרי מי שתייה

אישור ומסמכים ביד

אישור חיטוי ותוצאות מעבדה

לקוחות מוסדיים

בתי חולים ומערכת הביטחון

פריסה ארצית

בסיס בנתניה, עולש מצוי 6

מתי פונים אלינו

מתי כדאי לבדוק את איכות המים

אחרי חיטוי מאגר או מערכת

הדיגום הוא השלב שמאשר שהחיטוי הצליח, ובלי תוצאות תקינות לא מונפק אישור חיטוי.

קבלנים לפני טופס 4

בניין חדש צריך תוצאות דיגום תקינות אחרי חיטוי המאגרים והקווים, כחלק מההכנה לאכלוס.

תלונות של דיירים

טעם מוזר, ריח, צבע חום או עכירות במים הם סיבה לבדוק מה קורה במערכת במקום לנחש.

מוסדות ועסקים לפני ביקורת

בתי ספר, מלונות, מפעלים ומטבחים שצריכים להציג תוצאות עדכניות לגורם המפקח.

אחרי תקלה או שיפוץ

פיצוץ צנרת, הצפה, החלפת קטע צנרת או חזרה לפעילות אחרי השבתה ארוכה.

מה מקבלים

מה כוללת בדיקת איכות מים

בדיקת איכות מים
איך זה עובד

ארבעה שלבים, מסמך ביד בסוף

01

תכנון הדיגום

מבינים למה צריך את הבדיקה: אחרי חיטוי, לטופס 4, בגלל תלונה או לקראת ביקורת. לפי זה ולפי מבנה המערכת קובעים כמה דגימות לוקחים, מאילו נקודות ואילו בדיקות להזמין מהמעבדה.

02

דיגום בשטח

מסירים את המפזר מהברז, מחטאים את פתח הברז, מזרימים מים ומודדים כלור חופשי. אחר כך ממלאים את הבקבוקים הסטריליים בלי לגעת בפנים הפקק, ומסמנים כל בקבוק עם הנקודה והשעה.

03

העברה למעבדה

הדגימות נשמרות בקירור ומועברות למעבדה מוכרת בזמן קצר, כדי שהתוצאה תשקף את מצב המים ולא את הדרך. המעבדה מבצעת את הבדיקות שהוזמנו.

04

תוצאות והמשך

מקבלים את תוצאות המעבדה ועוברים עליהן איתכם. כשהכל תקין, המסמך נשמר בתיק המבנה. כשיש חריגה, מאתרים את המקור, ממליצים על טיפול ודוגמים שוב אחריו.

מה בודקים בבדיקת איכות מים

בדיקת מי שתייה במבנה מתמקדת בשאלה אחת: האם המים שמגיעים לברז בטוחים לשתייה, ואם לא, איפה הבעיה. לשם כך בודקים כמה סוגים של פרמטרים, וכל אחד מהם מספר חלק אחר מהסיפור.

  • חיידקי קוליפורם: קבוצת חיידקים שמשמשת סמן לזיהום. נוכחות שלהם במי שתייה מעידה שמשהו חדר למערכת או שהחיטוי לא עובד כמו שצריך.
  • קוליפורמים צואתיים: סמן לזיהום ממקור צואתי, ולכן ממצא שמחייב טיפול מיידי.
  • ספירה כללית: מדד לכמות החיידקים הכללית במים. ערך גבוה רומז על מים עומדים, ביופילם או משקעים במערכת.
  • כלור חופשי: כמות חומר החיטוי הפעיל שנשארה במים, נמדדת בשטח.
  • עכירות, צבע וריח: מדדים פיזיקליים שמעידים על משקעים, חלודה או חומר אורגני.

לפי הצורך אפשר להוסיף בדיקות ייעודיות, למשל מתכות כמו עופרת או נחושת בבניין עם צנרת ותיקה, או בדיקת לגיונלה במערכות מים חמים. בדיקת לגיונלה נעשית בשיטה נפרדת, וכשהיא חיובית היא מובילה לטיפול מסודר. הסברנו עליו בעמוד טיפול נגד לגיונלה.

את התוצאות משווים לערכים שנקבעו בתקנות בריאות העם לאיכות התברואתית של מי שתייה. המעבדה מסמנת כל פרמטר כתקין או כחריג, ואנחנו עוזרים להבין מה המשמעות של כל ממצא במבנה שלכם.

דיגום נכון: בקבוקים סטריליים, נקודות דיגום ושרשרת קירור

תוצאה של מעבדה טובה רק כמו הדגימה שהגיעה אליה. דגימה שנלקחה בצורה לא נכונה יכולה להראות זיהום שלא קיים במים, או להסתיר זיהום שקיים. לכן הדיגום עצמו הוא עבודה מקצועית עם נוהל ברור.

הבקבוקים: לבדיקות מיקרוביאליות משתמשים בבקבוקים סטריליים שמגיעים מהמעבדה. במים מוכלרים הבקבוק מכיל חומר שמנטרל את הכלור, כדי שהכלור לא ימשיך להרוג חיידקים בדרך למעבדה ויסתיר את התמונה האמיתית. את הבקבוק פותחים רק ברגע המילוי, לא נוגעים בפנים הפקק או בצוואר הבקבוק, וסוגרים מיד.

הברז: מסירים את המפזר שבקצה הברז, כי הוא אוסף משקעים וביופילם. מחטאים את פתח הברז, מזרימים מים זמן קצר כדי לפנות את המים שעמדו בו, ורק אז ממלאים. ברז שדולף מהצדדים או ברז נשלף גמיש הם נקודות לא טובות לדיגום.

נקודות הדיגום: בוחרים נקודות שמייצגות את המערכת. בדרך כלל זה כולל את הכניסה למבנה, נקודה אחרי המאגר והמשאבות ונקודה רחוקה, כמו הקומה העליונה או סוף הקו. במוסדות ובמבנים גדולים מוסיפים נקודות לפי אגפים.

שרשרת קירור: הדגימות נשמרות בצידנית ומגיעות למעבדה בזמן קצר. דגימה שעמדה שעות ברכב חם כבר לא מייצגת את המים במבנה.

תיעוד בשטח: לכל בקבוק מצמידים תווית עם שם המבנה, נקודת הדיגום והשעה, ורושמים את מדידת הכלור החופשי שנעשתה באותו ברז. כך כשהתוצאה חוזרת מהמעבדה, יודעים בדיוק מאיזה ברז היא הגיעה ומה היה מצב הכלור באותו רגע. בלי התיעוד הזה, תוצאה חריגה היא חידה. איתו, היא כתובת ברורה לטיפול.

בדיקת כלור חופשי: מה היא אומרת על המערכת

כלור הוא חומר החיטוי הנפוץ במי שתייה. חלק ממנו מגיב בדרך עם חומר אורגני וחיידקים, וחלק נשאר במים כחומר פעיל. החלק הפעיל הזה נקרא כלור חופשי, והוא שומר על המים בדרכם מהרשת אל הברז.

כלור חופשי מתפרק עם הזמן, עם החום ועם המגע בצנרת ובמשקעים. לכן מודדים אותו בשטח, ברגע הדיגום, בערכת מדידה או במכשיר ייעודי, ולא שולחים אותו למעבדה. המדידה מהירה ונותנת תמונה מיידית.

הפרש גדול בין הכלור החופשי בכניסה לבניין לבין הכלור בברז הרחוק אומר שהמים עומדים יותר מדי זמן בדרך, שיש במערכת ביופילם או משקעים שצורכים את הכלור, או שהמאגר מחזיק מים זמן רב. אחרי חיטוי, המדידה עובדת בכיוון ההפוך: היא מראה שהשטיפה הורידה את הריכוז הגבוה לרמה מתאימה לשימוש. זה שלב קבוע בכל חיטוי קווי מים ובכל חיטוי מאגר.

חשוב לזכור שכלור חופשי תקין לא מבטיח לבד שהמים תקינים, והיעדר כלור לא אומר בהכרח שיש זיהום. זה מדד שמכוון אותנו לאן להסתכל, ולכן הוא תמיד מגיע יחד עם הבדיקות המיקרוביאליות.

מתי צריך בדיקת איכות מים

יש מצבים שבהם הבדיקה היא חלק מתהליך מחייב, ויש מצבים שבהם היא פשוט הדרך הנכונה לקבל תשובה. אלה המקרים הנפוצים:

  • אחרי חיטוי מאגר או מערכת: לפי הנחיות משרד הבריאות, מאגרי מי שתייה מנקים ומחטאים לפחות פעם בשנה, והדיגום אחרי החיטוי הוא מה שמאפשר להנפיק אישור חיטוי.
  • לפני אכלוס בניין חדש: טופס 4 מצריך חיטוי של מערכת המים ותוצאות דיגום תקינות. לקבלנים יש לנו תהליך מלא של חיטוי מים לטופס 4.
  • תלונות: טעם או ריח חריגים, מים חומים או עכורים, או כמה דיירים שמתלוננים באותה תקופה.
  • אחרי תקלה: פיצוץ צנרת, הצפה, עבודות תשתית ברחוב או תיקון בקו הראשי.
  • אחרי השבתה: מבנה, אגף או בית ספר שחוזרים לפעילות אחרי תקופה ארוכה בלי שימוש.
  • לקראת ביקורת: מוסדות, מטבחים ועסקי מזון שנדרשים להציג תוצאות עדכניות.

אם אתם רוצים להבין אילו מזהמים אפשר לאתר ומה כל בדיקה מגלה, ריכזנו את זה במדריך לבדיקת איכות מים.

מעבדה מוכרת ושרשרת המסמכים

הדגימות שלנו נבדקות במעבדה מוכרת. יש לכך שתי סיבות: השיטות במעבדה כזו מבוקרות ואחידות, והתוצאות שלה מתקבלות אצל הגורמים שבודקים אותן, כמו הרשות המקומית, משרד הבריאות או הגורם המפקח במוסד. תוצאה ממעבדה שאינה מוכרת עלולה פשוט לא להתקבל.

כדי שהמסמך יהיה שימושי, כל דגימה מתועדת: שם המבנה, הכתובת, נקודת הדיגום המדויקת, התאריך והשעה, ומדידת הכלור החופשי שנעשתה בשטח. כך אפשר לקשר כל תוצאה לברז מסוים, וכשחוזרים לדגום בשנה הבאה, דוגמים מאותן נקודות ומשווים.

אצל ועדי בתים וחברות ניהול המסמכים האלה נכנסים לתיק הבניין יחד עם אישור החיטוי ואישור המז״ח. במוסדות הם חלק מתיק הבקרה שמוצג בביקורת. אנחנו ממליצים לשמור את כל השנים ברצף, כי מגמה לאורך זמן אומרת לא פחות מתוצאה בודדת.

חשוב גם לדעת מה התוצאה אומרת ומה לא. היא משקפת את מצב המים בנקודות שנדגמו ובזמן הדיגום. היא לא מחליפה ניקוי וחיטוי תקופתיים, ולא אומרת דבר על מערכות שלא נדגמו, כמו קו המים החמים כשנבדק רק הקר. לכן כשמזמינים בדיקה כדאי להגדיר מראש מה השאלה שעליה היא צריכה לענות.

איך קוראים את תוצאות בדיקת איכות מים

דוח מעבדה יכול להיראות מאיים בהתחלה, עם שמות של בדיקות, יחידות מידה וטבלאות. בפועל, לכל פרמטר יש שורה עם התוצאה, הערך המותר לפי התקנות וסימון אם התוצאה תקינה. הנה כמה כללי אצבע להבנת התמונה:

  • קוליפורמים: במי שתייה מצופה שלא יימצאו. ממצא חיובי, גם בנקודה אחת, מחייב בירור, דיגום חוזר ובדרך כלל גם טיפול.
  • ספירה כללית גבוהה: בדרך כלל רמז למים עומדים, ביופילם או משקעים, ולא בהכרח לזיהום מבחוץ.
  • עכירות או צבע: מעידים לרוב על משקעים, חלודה מצנרת ותיקה או בוצה במאגר.
  • כלור חופשי נמוך בנקודות רחוקות: סימן לזרימה איטית או לצריכת כלור בתוך המערכת.

תוצאה חריגה אחת היא נקודת מידע, לא פסק דין. לפעמים הבעיה היא בברז עצמו ולא במערכת, ולכן הצעד הראשון הוא דיגום חוזר מאותה נקודה ומנקודה סמוכה. כשהחריגה חוזרת, מחפשים את המקור: מאגר שצריך ניקוי, קטע צנרת עומד, מכסה שאינו אטום או חיבור שמאפשר זרימה חוזרת. מכאן ממשיכים לטיפול המתאים, בין היתר באמצעות חיטוי מערכות מים במבנה, ובסופו דוגמים שוב.

מה קורה במים בדרך מהרשת לברז

תאגיד המים אחראי על איכות המים עד למד המים של הבניין. משם והלאה, המים עוברים במערכת שבאחריות הבניין או המוסד, ושם קורים רוב הדברים שמשנים את איכותם. זה מסביר למה מים שיוצאים תקינים מהרשת יכולים להגיע לברז עם תוצאה חריגה.

במאגר המים נשארים זמן מה, ובזמן הזה הכלור מתפרק ובוצה מצטברת בתחתית. במשאבות ובקווים הראשיים יש קטעים עם זרימה איטית. בצנרת ותיקה יש חלודה ומשקעים, ובשיפוצים נוצרים קטעים מתים. כל אחד מהמקומות האלה יכול להשפיע על התוצאה, ולכן בדיקת איכות מים טובה מתוכננת לפי המסלול של המים בבניין ולא רק לפי הברז הקרוב.

זה גם מסביר למה שירות מעטפת עוזר. כשאותו צוות מחטא את המאגר, בודק את המז״ח ודוגם את המים, קל יותר לחבר בין ממצא בדיגום לבין מה שראו בשטח, ולטפל בסיבה ולא רק בתוצאה.

גם העונה משפיעה. בקיץ מאגרים ומיכלים על הגג מתחממים, הכלור מתפרק מהר יותר והספירה הכללית נוטה לעלות. בחורף, אחרי גשמים ועבודות תשתית, יותר מקרים של עכירות ומשקעים. בבניין שבו התוצאות גבוליות, כדאי לשקול דיגום נוסף בעונה אחרת כדי לקבל תמונה מלאה ולא רק צילום של יום אחד.

סומכים עלינו

בין הלקוחות שלנו: בתי חולים, צה״ל ותעשייה ביטחונית

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

הבדיקה כוללת תכנון נקודות דיגום, מדידת כלור חופשי בשטח, דיגום בבקבוקים סטריליים ושליחה למעבדה מוכרת. במעבדה בודקים בדרך כלל פרמטרים מיקרוביאליים כמו קוליפורמים וספירה כללית, ולפי הצורך גם עכירות, צבע ובדיקות ייעודיות נוספות. בסיום מקבלים תוצאות מסודרות והסבר.

בבניין מגורים הדיגום מגיע בדרך כלל עם חיטוי המאגר, שלפי הנחיות משרד הבריאות נעשה לפחות פעם בשנה. בנוסף בודקים אחרי תקלות, שיפוצים, תלונות או השבתה ארוכה. במוסדות ובעסקי מזון התדירות נקבעת גם לפי הנחיות הגורם המפקח, ולרוב היא צפופה יותר.

בבניין משותף נציגות הבית או חברת הניהול אחראיות על המערכת המשותפת, ולכן הן מזמינות את הבדיקה ושומרות את התוצאות. בתוך הדירה האחריות היא של בעל הדירה. במוסדות ובעסקים האחריות היא של מי שמפעיל את המבנה, ובדרך כלל מרוכזת אצל מנהל האחזקה.

הדיגום בשטח קצר יחסית. לכל נקודה מקדישים כמה דקות להכנת הברז, לשטיפה, למדידת כלור ולמילוי הבקבוקים. בבניין רגיל עם כמה נקודות דיגום העבודה מסתיימת בדרך כלל בתוך זמן קצר, ובמבנה גדול עם נקודות רבות היא נמשכת יותר, תלוי בגודל ובמספר הנקודות.

בדרך כלל התוצאות מגיעות אחרי כמה ימי עבודה, תלוי בסוג הבדיקה ובמעבדה. בדיקות מיקרוביאליות דורשות זמן גידול במעבדה, ובדיקת לגיונלה לוקחת יותר זמן מבדיקה שגרתית. את מדידת הכלור החופשי מקבלים מיד בשטח.

לא. דיגום רגיל לא דורש הפסקת מים. פותחים ברזים בנקודות שנבחרו, מזרימים מעט מים ולוקחים דגימה. אם הדיגום מגיע מיד אחרי חיטוי מאגר, הוא נעשה אחרי השטיפה והחזרת המים לשימוש, כך שגם אז אין הפסקה נוספת בגללו.

אפשר טכנית, אבל קל לטעות. מגע בפנים הפקק, ברז עם מפזר, שטיפה קצרה מדי או דגימה שלא נשמרה בקירור יכולים לתת תוצאה שגויה. בנוסף, כשהבדיקה נדרשת לאישור חיטוי, לטופס 4 או לביקורת, נדרש דיגום על ידי גורם מקצועי עם תיעוד מסודר.

בקבוק רגיל יכול להכניס חיידקים לדגימה ולתת תוצאה חיובית שגויה. הבקבוקים לבדיקה מיקרוביאלית סטריליים, ובמים מוכלרים הם מכילים חומר שמנטרל את הכלור. בלי הנטרול, הכלור ממשיך לפעול בדרך למעבדה ועלול להסתיר זיהום שקיים במים.

כלור חופשי הוא החלק של חומר החיטוי שנשאר פעיל במים ושומר עליהם בדרך לברז. הוא מתפרק עם הזמן והחום, ולכן אין טעם לשלוח אותו למעבדה. מודדים אותו בברז ברגע הדיגום, והמדידה מראה אם המים זורמים כמו שצריך או עומדים יותר מדי במערכת.

ברוב המקרים מדובר במשקעים או בחלודה מהצנרת, לפעמים אחרי עבודות ברחוב או אחרי שהמים עמדו זמן רב. זה יכול להגיע גם מבוצה במאגר. כדאי להזרים מים ולבדוק אם המצב משתפר. אם התופעה חוזרת או נמשכת, דיגום יראה מה מקור הבעיה ואם נדרש טיפול.

ריח קל של כלור הוא בדרך כלל סימן שיש במים חומר חיטוי פעיל, וזה נורמלי. אחרי חיטוי מאגר הריח יכול להיות חזק יותר בשעות הראשונות ולחלוף. ריח חזק במיוחד שנמשך, או ריח אחר כמו ביצים או אדמה, מצדיק מדידה ובדיקה.

קודם כל דוגמים שוב מאותה נקודה ומנקודות סמוכות, כדי לדעת אם מדובר בבעיה בברז או במערכת. אם הממצא חוזר, מחפשים את המקור, מטפלים בו ומבצעים חיטוי של החלק הרלוונטי, ולבסוף דוגמים שוב. אחד המקורות שכדאי לבדוק הוא תקינות המכשיר מונע הזרימה החוזרת, בעזרת בדיקת מז״ח.

לא כברירת מחדל. בדיקת לגיונלה היא בדיקה נפרדת, עם נקודות דיגום במערכת המים החמים ושיטת מעבדה ייעודית. היא מתאימה במיוחד למוסדות, מלונות, מבנים עם מקלחות ציבוריות ומבנים עם מגדלי קירור. אם יש צורך, נשלב אותה באותו ביקור.

כן. הדיגום אחרי החיטוי הוא חלק מהתהליך, ורק עם קבלת תוצאות תקינות מונפק אישור חיטוי. בלי דיגום אין דרך לדעת שהחיטוי הצליח. את כל שלבי התהליך פירטנו במדריך לחיטוי מאגרי מים.

מקבלים את תוצאות המעבדה, עם נקודות הדיגום, התאריך ומדידות הכלור החופשי מהשטח. אנחנו עוברים איתכם על התוצאות ומסבירים מה המשמעות שלהן. כשיש חריגה, מצרפים המלצה להמשך: דיגום חוזר, איתור מקור או טיפול במערכת.

דיגום שמשמש לאישור חיטוי, לטופס 4 או לביקורת צריך להתבצע על ידי גורם מקצועי לפי נוהל דיגום מסודר, והבדיקה עצמה נעשית במעבדה מוכרת. יעיל הדברה וחיטוי בע״מ פועלת באישור משרד הבריאות לחיטוי מערכות מים ובריכות מי שתייה, והדיגום הוא חלק מהעבודה שלנו.

העקרונות דומים, אבל בבניין חדש הבדיקה מגיעה אחרי חיטוי של מאגרים וקווים שלא היו בשימוש, והתוצאות נדרשות לקראת האכלוס. הדיגום מתואם עם לוח הזמנים של המסירה, ואם תוצאה לא תקינה, מטפלים ודוגמים שוב לפני שממשיכים.

המחיר תלוי במספר נקודות הדיגום, בסוג הבדיקות שמזמינים מהמעבדה ובשאלה אם הבדיקה היא חלק מחיטוי או שירות נפרד. בדיקה שמגיעה עם חיטוי מאגר נכללת בתהליך. ספרו לנו מה הסיבה לבדיקה ומה גודל המבנה, ונשמח לתת הצעה מסודרת.

אנחנו נותנים שירות בפריסה ארצית מהבסיס בנתניה, ברחוב עולש מצוי 6, בימים א׳-ה׳ 09:00-17:00. אפשר להתקשר ל-072-3925293, לכתוב בוואטסאפ 052-3878966 או להשאיר פרטים בעמוד צור קשר.

כן. במסעדות, במטבחים מוסדיים ובמפעלי מזון המים נוגעים במוצר ובציוד, ולכן חשוב שתהיה תמונה עדכנית של איכותם. הדיגום נעשה מנקודות שמשמשות בפועל להכנת מזון ולשטיפה, והתוצאות נשמרות בתיק לקראת ביקורת.

רוצים לדעת מה באמת יוצא מהברז?

נתכנן איתכם דיגום שמתאים למבנה ולסיבה לבדיקה, ונעביר תוצאות ממעבדה מוכרת עם הסבר ברור. חייגו 072-3925293 או כתבו לנו בוואטסאפ.